פרדיננד פורשה

בשנת 1934 פרדיננד פורשה (Ferdinand Porsche), מהנדס גרמני מפורסם (מייסד החברה הגרמנית המפורסמת Porsche AG) קיבל הזמנה מהשלטון הנציונל-סוציאליסטי של גרמניה לפיתוח מכונית מודרנית קלה.

וכבר בשנת 1935 פותחה מכונית שכזו. היא קיבלה את השם Volkswagen ("פולקסווגן"), מה שאומר בתרגום מגרמנית "מכונית עממית". אחרי ניסויים של שנתיים, בשנת 1937 הושקה סדרת 30VW, ולשנת 1938 המכונית קיבלה את הצורה המוכרת להרבה דורות של צרכנים.

בגלל הדימיון החיצוני לחיפושית העיתונאים העניקו לפולקסווגן 30VW את הכינוי "ביטל". לאחר מכן הוא הפך לשם המכונית.

פולקסווגן קיבל הערכה מיידית ממהנדסים, מרכיבים ונהגים. עליו החלו לדבר, הופיעו פרסומים רבים, בשנת 1938 בכתבה של הניו-יורק טיימס פולקסווגן כונה "חיפושית" בגלל המראה החיצוני שלו. הכינוי הזה נהפך לפופולארי כל-כך שנהיה לכרטיס הביקור של המכונית.

לייצור "המכונית העממית" ב-26 במאי שנת 1938 בעיר וולפסבורג החלו בבניית מפעל הרכב האירופאי הגדול ביותר של פולקסווגן. אך המלחמה הפריעה להתחיל בייצור מכונית זו. נוצרו רק כתריסר. המכונית הייתה אהובה על המנהיגים הנאציים. היטלר עצמו נסע באחד בשמחה.

בזמן המלחמה פולקסווגן שינה את הכיוון שלו לייצור ציוד מלחמה. כמו למשל השריונית הקלה קובלוואגן (סוג 82).

בזמן מלחמת העולם השנייה העבודות לייצור פולקסווגן נעצרו והמפעל שלא הסתתימה בנייתו שינה פרופיל לייצור ציוד מלחמה.

אחרי סוף המלחמה המפעל הגיע לשליטה של האנגלים שבאזור השליטה שלהם היה וולפסבורג. בסתיו 1945 השלטון האנגלי העביר למפעל הזמנה ל-20 אלף כלי רכב. אך רק כעבור כמעט עשור החל ייצור סדרתי של המכונית בצורה המקורית שלה.

בשנת 1947 פולקסווגן הוצג בשוק הייצוא בהנאובר ומשך הרבה תשומת לב. המפעל קיבל את ההזמנה הראשונה מחו"ל – מהולנד לאלף כלי רכב וב-1948 החלו להגיע הזמנות משוויץ, בלגיה וארצות אחרות.

הפולקסווגן ביטל נוצר בהרבה צורות – ביניהן היה אפילו פיק-אפ.

בינואר שנת 1948 הוחלפה הנהלת פולקסווגן, המנהל הראשי נהיה הנריך נורדהוף, נציג הדור החדש של הטכנוקרטים הגרמנים. ההנהלה המחודשת הורכבה ממהנדסים מוסמכים, שהיו בעלי ניסיון בינלאומי של עבודה במפעלים ושיכלו לחשוב בצורה מקורית.

עם הגעתם המכונית שופרה וחודשה. בשנת 1949 החלו לצאת דגמים עם צורות חדשות של חיצון – קבריולה ולימוזינה. בייצור סדרתי ציוד תא הנוסעים הפך לנוח יותר, החלו בהתקנה של מנוע מסונכרן חלקית.

נוצרה רשת של שירות מכוניות ותחנות טכניות. נמשכה העבודה עם לקוחות מערביים. פולקסווגן יצר רשת גדולה של רכבים.

פולקסווגן סוג 87 קומנדרסוואגן.

ייצוא המכונית, שקיבלה פרסום עולמי, לסוף שנת 1948, היה כבר 50 אלף כלי רכב, ובשוק הפנימי נמכרו כ-15 אלף.

לזמן זה המפעל השתחרר משליטת האנגלים וב-6 בספטמבר שנת 1949 פולקסווגן עבר במלואו לשליטת הרפובליקה הפדרטיבית גרמניה.

החלו בשלב חדש בפיתוח המפעל שצוין, לפני הכול, בעליה חדה בייצור ובמכירות.

לשנת 1950 יצאו 100 אלף כלי רכב, לשנת 1951 – 500 אלף, וב-5 באוגוסט שנת 1955 התרחש טקס חגיגי לרגל יציאת הפולקסווגן המיליון. הסיסמה של אותו הזמן בחיי הגרמנים היא משפט מפורסם שקשור בפולקסווגן – "הוא אחד מבני המשפחה שלי".

הפולקסווגן ביטל בצורה שהוא זכור יותר מכול.

האמינות הבדוקה והמחיר הנמוך של המכונית חיזקו את אפשרויות הייצוא של המכונית. פולקסווגן נמכר כבר ב-150 מדינות בעולם. מופיעות חברות בת בחו"ל – בשנת 1953 בברזיל, ב-1956 בדרום אפריקה, 1957 – אוסטרליה, 1964 – מקסיקו (כאן משנת 1998 יוצאת ה"חיפושית" שהופכת ללהיט העונה אצל כוכבי הוליווד) ומדינות אחרות.

הצורה הנוספת הראשונה של הפולקסווגן-1200 הסטנדרטי בשנת 1955 הייתה הקופה הספורטיבי Karmann-Ghia, כשהשם הורכב משמות החברות שיצרו אותו: את החיצון תכננה החברה האיטלקית "גיאה" והוא הורכב בחברת החיצון "קארמאן" באוסנברוק. בשנת 1961 נוסף לתוכנית הפולקסווגן-1500 החדש עם חיצון סדאן ומנוע בנפח עבודה מוגדל, שעל בסיסו יצאו ביצועים חדשים של קופה וקבריולה "קארמאן-גיאה".

הקבריולה המדהים ביופיו קארמאן-גיאה נוצר בהשתתפות המאנים האיטלקים של Carozzera Ghia.

בשנת 1965 פולקסווגן קנתה מחברת Daimler-Benz ("דיימלר-בנץ") את חברת אאודי, ויצרה את התאגיד פולקסווגן-אאודי, שידוע תחת ראשי התיבות VAG. לאחר מכן נכנסו אליו החברה הספרדית SEAT ("סיאט") והמפעל הצ'כי Skoda ("שקודה"). בזממנו, Audi AG – חברת בת של התאגיד פולקסווגן, שניתנה לה עצמאות מלאה.

הפולקסווגן 1500 S – סדאן מסיווג בינוני עם מנוע בנפח עבודה מוגדל.

הפולקסווגן 411-VW, המכונית הראשונה של פיתוח משותף עם אאודי, לא הייתה בעלת הצלחה מיוחדת.

התוצאה הראשונה של האיחוד בשנת 1968 הייתה ה-411-VW עם מנוע קירור אוויר בנפח 1679 סמ"ק. הרכב התקבל בצורה מאופקת מאוד על-ידי הצרכנים. בשנת 1969, אחרי צירוף חברת НСУ הופיע הפולקסווגן הראשון עם גלגלים מובילים קדמיים שקיבל את המספר "70-K".

ניתן היה לקהות אותו עם מנועים בנפח עבודה של 1594 או 1795 סמ"ק. בשנים 1969-1975 סשיתוף עם חברת פורשה נוצרו רכבים ספורטיביים פולקסווגן-פורשה-914 עם מנועי ארבע- ושש-צילינדרים בנפח 1679 ו-1991 סמ"ק. בשנת 1970 הופיע ה-181-VW עם חיצון ביצועי פתוח, שהזכיר את הרכבים הצבאיים של תקופת המלחמה. הפיתוח שלו היה המכונית הצבאית הקלה אילטיס שיצאה בשנת 1979.

תוצאת העבודה המשותפת עם פורשה – המכונית הספורטיבית 914 עם חיצון טארגה, גם לא הייתה בעלת אהדה מיוחדת מצד הקונים.

לאבי הדור החדש של הפולקסווגן נחשב הפאסאט בעל התמסורת המלאה שיצא בשנת 1973. הוא הוצע בצורות רבות עם מנועים בנפח עבודה מ-1297 ל-1588 סמ"ק.

תחילת הייצור של הפולקסווגן פאסאט נחשבת לנקודת מפנה בהיסטוריה של החברה.

בשנה הבאה הופיע הסירוקו הספורטיבי עם חיצון קופה תלת-דלתי ומנועים בנפח של 1093 עד 1588 סמ"ק וגם ההטצ'בק הקומפקטי התלת- והחמש-דלתי "גולף".

דגם סירוקו – מכונית ספורטיבית זולה של VW עם מנועים בנפח של 1.1 עד 1.6 ליטר.

ב-30 החודשים הראשונים מתחילת הייצור ירדו מהפס מיליון מכוניות "גולף", מה שהפך את פולקסווגן לאחד היצרנים הגדולים ביותר באירופה. בשנת 1979 הופיע הקבריולה גולף, שתמיד היה בעל ביקוש גבוה.

הדגם גולף I, שהופיע בשנת 1974, היה המוצלח ביותר: מודרני, חסכני, אמין, בדיוק רכב שכזה יכול היה להזיז את השוק העולמי. הגולף סימן שלב חדש בתחרות בייצור רכבים קומפקטיים שהחלו להיקרא רשמית כמעט "סיווג-גולף".

ה-VW גולף המפורסם, המכונית היחידה של פוקסוואגן שהצליחה לשבור את השיא של ביטל בנפח המכירות.

את הפולקסווגן פולו של הדור הראשון היה קשה מאוד להפריד מהגולף.

אם בזמן הפיתוח של הדגמים החדשים בשנים 1973-1974 הפסיד המפעל כמעט 800 מיליון מארק, אז כבר ב-1975 בגלל הביקוש הגדול ניתן היה לכסות את כל ההפסדים. אחרי שלוש שנים בלבד מהשקת גולף I נוצרה המכונית המיליון של הסמל הזה. בשנת 1983 יצא הגולף II ובשנת 1991 הושק הגולף III, שכמו הדגמים הקודמים שמר על הפופולאריות הגבוהה של ה"גולף".

ב-23 השנים מתחילת הייצור נוצרו 17 מיליון גולף של שלושת הדורות. בשנים 1995-1996 הגולף III הוביל בכמות המכירות באירופה. בשנת 1997 הושק הגולף IV החדש, שרק בימים הראשונים משך 60 אלף הזמנות.

בתחילת שנת 1975 הציגו את "האח הקטן" של הגולף – ה"פולו" התלת-דלתי בעל התמסורת המלאה, שהיה אנלוגי במבנה למכונית אאודי-50 והוצע עם מנועים בנפח 895-1272 סמ"ק. הפולו הזול והשימושי הפך גם לפופולארי מאוד וחיזק את המצב הכלכלי של פולקסווגן. על בסיס הפולו הוצע דגם תלת-נפחי עם חיצון סדאן – "דרבי".

משנת 1980 על בסיס הגולף נוצר הדגם "ג'טה" עם חיצון סדאן ארבע-דלתי. בשנת 1992 הוא הוחלף במכונית חלופית (כבר על בסיס הגולף מהדור השלישי) שנקראה "וונטו".

תחת השם פולקסווגן ג'טה יצא הגולף עם חיצון סדאן.

בשנת 1981 הפאסאט והסירוקו חודשו ושנה לאחר מכן על בסיס הפאסאט יצא הסדאן סאנטאנה, שצויד לראשונה במנוע S חמש-צילינדרים בנפח עבודה של 1994 סמ"ק.

הפולקסווגן סאנטאנה, שנוצר על בסיס הפאסאט, צויד במנוע שני ליטר חמש-צילינדרים שהיה חזק לאותו הזמן.

בתקופה שבין השנים 1988-1995 נוצר הקופה התלת-דלתי היחיד בתוכנית – קוראדו, היורש של סירוקו.

באמצע שונת השמונים בוולפסבורג החליטו לחזור לרעיון הקופה הספורטיבי הנגיש. הקוראדו הפך ליורש הדגם סירוקו.

הדגמים ואריאנט עם חיצון רב-שימושי וקבריולה על בסיס המכוניות מהדור השלישי ממשיכים לצאץ משנת 1993. שני דגמי ואריאנט סינקרו – עם מנועי 2.0 ו 2.9 ליטר הם בעלי תמסורת מלאה.

הסדאן VW פולו קלאסיק הוצע במיוחד במדינות מתפתחות.

הדגם הקומפקטי פולו של הדור השלישי מייוצר משנת 1994. החיצון הטצ'בק תלת- וחמש-דלתי, הסדאן "פולו קלאסיק" והרב שימושי החמש-דלתי ואריאנט. מנועי בנזין ודיזל ארבע-צילינדר בנפחים 1.0-1.9 ליטר ובעוצמה 50-101 כ"ס.

המשפחה הנוחה של וונטו מהדור הראשון מצויד במנועי ארבע- ושש-צלינדרים 1.6-2.8 ליטר בעוצמה של 75-174 כ"ס.

הרב-שימושי עם הנפח המוגדל שאראן מיוצר משנת 1995 בביצועים של 5-7 מושבים, בתמסורת קדמית ומלאה. העוצמה של מנועי הבנזין והדיזל בנפח עבודה של 1.9-2.8 ליטר בתחומים 90-174 כ"ס.

המיניוואן פולקסווגן שאראן שפותח יחד עם חברת פורד הוא העתק מוחלט כמעט של הפורד גלאקסי. השוני – בסמלים, במבחר המנועיםן ובאפשרות לגרסה בתמסורת מלאה ב-VW.

משפחת דגמי פאסאט מהדור החמישי הוצגה בשנת 1996. בהבדל מהרכבים שיצאו משנת 1988, הם שוב אוחדו עם הדגמים המתאימים של אאודי – 4A ו-6A. זה אפשר להשתמש במנועים חזקים ומודרניים יותר של אאודי במיקום רוחבי.

הפולקסווגן פאסאט 5B, שמתייחס רשמית לסיווג הבינוני, לפי מידות ורמת הציוד מתאים יותר לרכבי הביזנס-קלאס.

דגמי פאסאט נוצרים רק עם חיצון סדאן ורב-שימושי חמש-דלתי ואריאנט ומצוידים במנועי בנזין ודיזל ארבע-, חמש- ושש-צילינדרים בנפח 1.6-2.8 ליטר ובעוצמה של 90-193 כ"ס. מספר דגמי ואריאנט בחבילת סינקרו הם בעלי תמסורת מלאה.

בשנת 1999 יצאה רכב הסדאן הנוח "בורה".

הסדאן שנבנה עם בסיס הגולף IV נמכר באירופה תחת השם "בורה" ובארה"ב נשא את השם "ג'טה".

מספר מפעלי פולקסווגן בברזיל, מקסיקו, ארגנטינה וסין מייצריפ שורת דגמים ששונים בצורה משמעותית מהתוצרת האירופאית. ביניהם דגמי Gol ("גול"), Parati ("פאראטי") ו-Santana ("סאנטאנה") שנוצרו על בסיס דגמי גולף ופאסאט מהדורות הקודמים.

הפולקסווגן "גול" שנוצר ומורכב בברזיל מוצע גם תחת השם "פוינטר".

---

אתרים מומלצים:   למחזר משכנתא   |  קידום ושיווק אתרים באינטרנט   |  חוויה חדשה לילדים

---

הסניף המקסיקני ממשיך את ייצור דגם 1.6i מסוג "חיפושית" עם מנוע 1.6 ליטר ב-44 כ"ס, ומתחילת שנת 1998 הותחל בייצור מכונית "חיפושית" חדשה לגמרי בעלת תמסורת מלאה, על בסיס דגמי גולף, שעדיין דומה במראה ל"חיפושית" המפורסמת.

הניסיון של פולקסווגן להחיות את ה"חיפושית" הסתיים בכישלון – המכונית החדשה יצאה יקרה ולא מושכת.

כיום תאגיד פולקסווגן – אחד מהמובילים בנפחי מכירות בעולם, בעל מפעלים ב-15 מדינות בעולם, מוציא תוצרת תחת חמש סמלים מסחריים – Volkswagen, Audi, Skoda, SEAT. משנת 1998 לתאגיד שייכת החברה Rolls-Royce ("רולס-רויס"). מלבד רכבים קלים התאגיד גם מוציא משאיות, אוטובוסים קטנים. לתאגיד פולקסווגן נכנסים: Volkswagen AG, Audi AG, SEAT SA, Škoda Auto ("שקודה אוטו"), Volkswagen-Saxonia Gmbh (וולקסוואגן סאקסוניה גמב"ה).

הנשק העיקרי של פולקסווגן בקרב על הקונים, אבי סיווג שלם בשמו, בשנת 2004 הופיע הגולף מהדור החמישי.